התנועה האנושית הטבעית היא הליכה רגלית, אך בעולם המודרני ההליכה מתחרה בתחליפי תנועה יעילים שלא בדרך הטבע. תחליפים אלו מתחרים בהליכה וגורמים להעדר סיבולת, סובלנות וסבלנות להתנגד לתנועה הטבעית. ההתנגדות להליכה משפיעה על בריאות הפרט והחברה.

אחד הנימוקים המדיניים המרכזיים המועלים להצדקת השקעות עתק בפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא "חיבור הפריפריה למרכז", ותרומה לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל?

שיגעון גדלות וגחמות של מנהיגי ציבור או מתכננים המבקשים להטביע חותם היסטורי באמצעות מיזמים מונומנטאליים מעמיסים עול ועלויות גבוהות על שכמם של רבים, פעמים רבות זמן רב לאחר שהיוזמים מסיימים את כהונתם השלטונית. מיזם "החפירה הגדולה" בבוסטון מהווה דוגמא בת זמננו למיזם תחבורה מונומנטאלי מכביד ושנוי במחלוקת.

שטחי החניה הציבוריים ברחובות הערים, ובפרט במרכזיהם, הם נכסי דלא ניידי על מפלס הקרקע שהיקפם רחב ושווים הכלכלי רב. למרות היקפם, חשיבותם וערכם של קרקעות אלו, אין לגביהם תפיסה מגובשת ומשנה סדורה. בעיות חניה מקומיות זוכות לפתרונות חצי אפויים, לא עקביים ולא שיטתיים. זאת מדגים לאחרונה פסק דין שניתן בעניין מיזם "מגדל נהרדעא" בתל אביב.

האם יתכן שכביש אספלט שחור המחולל בסביבתו עשן ורעש יהפוך לגן פורח, או לשדרה ירוקה? שאלה זו עשויה להישמע כשאלת תוכחה רטורית, הנחמה היא שאפשרות כזו התגשמה במקומות שונים בעולם.

על החיים בכפר ובעיר בראי התנועה והתחבורה.

מחקרים וניתוחים שנערכו בארצות הברית העלו במשך שנים רבות כי הביקושים לנסועה בתחבורה הפרטית קשוחים וכמעט ואינם מושפעים מעליות או תנודתיות במחירי הדלק. תצפיות מעודכנות מעלות כי החל מסביבות שנת 1995 מתגלים סדקים בקשיחות זו.

דעות קדומות ותיוג סטריאוטיפי מוטלים על קבוצות אוכלוסיה מוגדרות ואינם פוסחים על קבוצות המאופיינות בשימוש באמצעי תחבורה זהים. תיוג סטריאוטיפי מוטל בין השאר על בעלי כלי רכב מוגדרים, על משתמשים בתחבורה ציבורית, או על רוכבי אופניים. גידול הפופולאריות של רכיבת אופניים מגבש ומחזק דעות קדומות המיוחסות לציבור בעל מאפיינים מגוונים וממחיש הטיה של שיקול דעת ענייני הפוגעת במטרות ציבוריות משותפות.

בתחבורה האווירית מיושמת מספר עשורים תפיסה עסקית המבוססת על שירותי הטסה בעלות נמוכה ("Low Cost"). תפיסת שירותי תחבורה בעלות נמוכה מיושמת ומעמיקה בארצות הברית גם בשירותי נסיעה באוטובוסים בין-עירוניים. תפיסת ה-"עלות הנמוכה" מעידה כי ניתן להסתגל לגלי שפל כלכלי תוך פגיעה מתונה בניידות.

בדצמבר 2011 צפויה להיפתח מערכת "Autolib" המיועדת לפעול בפריז ופרבריה – המערכת מבוססת על צי כלי רכב חשמליים עירוניים משותפים המיועדים להשכרות קצרות טווח ומזדמנות למנויים. מיזם זה, הממשיך את מיזם השכרת האופניים ה – "Velib", מעורר ציפיות ותקוות בצד חששות. הצלחתו, כמו הצלחת מיזמים דומים, תלויה בפרטים קטנים.

במרבית משקי הבית המחזיקים רכב, הוצאות הרכישה והאחזקה של הרכב הן ההוצאה השנייה בגודלה של משק הבית, אחרי הוצאות הדיור. יש מרחב תמרון כלכלי רחב בקבלת החלטות הנוגעות לבחירת כלי הרכב, למימון הרכישה ולאופן השימוש בכלי הרכב. החלטות כלכליות אלו בעלות השפעה ניכרת על משקי הבית הבודדים, ובאופן מצטבר על המשק הלאומי.

למוסדות כלכליים וחברתיים קיימת נטייה טבעית לקבע ולשמר הסדרים יציבים, מהם נהנים בעלי עניין השולטים ומנהלים את הממסד והשיטות הקיימות. שמירת הקיים מועילה ליציבות הכלכלית והחברתית ובמיוחד למעטים המפיקים מהם טובות הנאה, אך יחד עם זאת מזיקה לרבים שעשויים ליהנות מחדשנות ויצירתיות המחייבות שינויים. רקמה חברתית וכלכלית בריאה מחייבת לשמור על תחרותיות והתחדשות מתמידים הצומחים מהבסיס הקיים.

בדיני התכנון והבנייה מובנים עקרונות של פומביות ושקיפות התוכניות, מתן הזדמנות להשמיע דעות המתנגדות לתוכניות, אפשרויות מוגדרות לגביית היטלים ממי שנהנה מתוכנית והענקת פיצויים למי שנפגע מתוכנית, ובמידה חלקית שיתוף הציבור. עקרונות אלו אינם חלים כאשר נערכות תוכניות הסדרי תנועה, שהשפעתן על הציבור ועל שימושי הקרקע עשויה להיות כבדת משקל.

הפערים העצומים בין גידול משמעותי בנסועה הכללית בישראל, גידול במצבת כלי הרכב וגידול במספר המורשים לנהוג, לעומת גידול צנוע באורך הכבישים במדינה, היו צפויים לגרום לגודש תנועה ממושך ומעיק רוב שעות היום. באופן מפתיע המצב בפועל אינו מלבב אך בכל זאת נסבל. ניסיון להתחקות אחר הסיבות לכך עשוי להניב תובנות מועילות להשקעות ולתכנון הצופים פני עתיד.

תורכיה היא שיאנית השימוש בתחבורה ציבורית באירופה, וקרוב לחצי מסך כל הנסועה של אזרחי תורכיה נעשה באוטובוסים. חלק מהצלחת התחבורה הציבורית בתורכיה נזקף ל-"דולמוש" היעיל והצנוע. כמו ה-"דולמה" - המעדנים הממולאים בהם נודע המטבח התורכי, גם ה-"דולמוש" הוא מעדן תחבורה ממולא.

פיתוח עתידי של התחבורה הציבורית נתמך על ידי גורמים שונים הטוענים כי אם וכאשר תהיה תחבורה ציבורית יעילה אנשים יעברו משימוש בכלי רכב פרטיים לתחבורה הציבורית. המציאות טופחת על פני טענה זו, ונדמה כי לבעלי עניין שונים פיתוח התחבורה הציבורית מספק עלה תאנה לכיסוי מבושים יותר מאשר אמצעי מעשי ואותנטי לשיפור גישה וניידות.

טועה מי שסבור שעולם התחבורה מעוצב בויכוחים ענייניים, שקולים וקרים אודות צורכי ניידות או נגישות, או בדיונים מלומדים סביב יחסי המרה בין יתרונות וחסרונות טכנולוגיים. הויכוחים הלוהטים ביותר המעצבים את פני התחבורה הם ויכוחים רגשיים בין "מנקרי עיניים" לבין "תוחבי חוטם".

מעטים בישראל שמעו על אחת ממערכות התחבורה הייחודיות והמעניינות בעולם – הרכבת התחתית של הדואר המלכותי בלונדון. רכבת תחתית זעירה, שקטריה פעלו באופן אוטומטי ללא נהגים בתקופה 1928 – 2003, והובילה דואר בין סניפי המיון המרכזיים של לונדון. בזמן שבישראל יש המייחלים לרכבת תחתית, הבריטים המנוסים הגיעו למסקנה כי תם זמנה של רכבת הדואר התחתית.

עיריית תל אביב יפו מעודדת בשנים האחרונות תחבורת אופניים. המרחב הציבורי חולק מחדש לטובת שבילי אופניים על חשבון מדרכות, שטחי גינון ומעזבות ומעט נגרע מנתיבי כבישים. כעת מבקשת העירייה לעלות מדרגה ולהמיר שטחים המשמשים לחניית כלי רכב בשולי רחובות לנתיבי אופניים. כיצד יש לאזן בין חנייה בשולי רחובות לבין נתיבי אופניים?