למוסדות כלכליים וחברתיים קיימת נטייה טבעית לקבע ולשמר הסדרים יציבים, מהם נהנים בעלי עניין השולטים ומנהלים את הממסד והשיטות הקיימות. שמירת הקיים מועילה ליציבות הכלכלית והחברתית ובמיוחד למעטים המפיקים מהם טובות הנאה, אך יחד עם זאת מזיקה לרבים שעשויים ליהנות מחדשנות ויצירתיות המחייבות שינויים. רקמה חברתית וכלכלית בריאה מחייבת לשמור על תחרותיות והתחדשות מתמידים הצומחים מהבסיס הקיים.
בדיני התכנון והבנייה מובנים עקרונות של פומביות ושקיפות התוכניות, מתן הזדמנות להשמיע דעות המתנגדות לתוכניות, אפשרויות מוגדרות לגביית היטלים ממי שנהנה מתוכנית והענקת פיצויים למי שנפגע מתוכנית, ובמידה חלקית שיתוף הציבור. עקרונות אלו אינם חלים כאשר נערכות תוכניות הסדרי תנועה, שהשפעתן על הציבור ועל שימושי הקרקע עשויה להיות כבדת משקל.
הפערים העצומים בין גידול משמעותי בנסועה הכללית בישראל, גידול במצבת כלי הרכב וגידול במספר המורשים לנהוג, לעומת גידול צנוע באורך הכבישים במדינה, היו צפויים לגרום לגודש תנועה ממושך ומעיק רוב שעות היום. באופן מפתיע המצב בפועל אינו מלבב אך בכל זאת נסבל. ניסיון להתחקות אחר הסיבות לכך עשוי להניב תובנות מועילות להשקעות ולתכנון הצופים פני עתיד.
עיריית תל אביב יפו מעודדת בשנים האחרונות תחבורת אופניים. המרחב הציבורי חולק מחדש לטובת שבילי אופניים על חשבון מדרכות, שטחי גינון ומעזבות ומעט נגרע מנתיבי כבישים. כעת מבקשת העירייה לעלות מדרגה ולהמיר שטחים המשמשים לחניית כלי רכב בשולי רחובות לנתיבי אופניים. כיצד יש לאזן בין חנייה בשולי רחובות לבין נתיבי אופניים?
תרבות רכיבה על אופניים ופיתוח תשתיות האופניים בעיר תל אביב חורגים בהרבה מההקלה הישירה על בעיות תחבורה קיימות ומחמירות. תרבות האופניים היא אחד המפתחות לשמירה על עיר בריאה, שפויה וערה, לקידום איכות חיים עירונית ויצירת הזדמנויות רבות לשיפור מיצובה של העיר.
כשגופים ציבוריים אינם מציבים חזון או סדרי מנהל שיטתיים ותקינים לעיצוב עתיד התחבורה נשאבים יזמים פרטיים בעלי מעוף והון לריק הציבורי המתייחס לעיצוב עתיד התחבורה. למצב זה יש יתרונות אך גם חסרונות רבים.

