![]() |
![]() |
| | תחבורה וחברה | אודות | פורום | שליחת מאמרים | |
|
מאמרים אחרונים של אלי אשד לרשימת המאמרים המלאה של אלי אשד |
הנה באות המכוניות החשמליות אלי אשד הופיע במגזין "פירמה -גלובס". מחירי הנפט נוסקים לשמיים כמו מטורפים ובאזור המרכז של ישראל, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, רבים מתים מזיהום האוויר. ובכל זאת הפיתרון הברור לבעיית התחבורה: מכוניות חשמליות לכל אדם תקוע. וגם יבוא המכוניות "ההיברידיות" החשמליות למחצה רק מטפטף באיטיות, אם כי אחד הרוכשים המעטים של מכונית זאת בישראל הינו שר התחבורה לשעבר מאיר שטרית שדווקא מרוצה.
לרגל חציית קו ה-60 דולאר לחבית נפט הנה סקירה על האופציה שלא נוסתה מספיק, ובראש ובראשונה בידי ישראל, הזקוקה לאנרגיה חלופית לנפט: האופציה של המכונית החשמלית. כמה בדיוק שנים זה לא ברור ושנוי מאוד במחלוקת: יש האומרים עוד עשרים שלושים שנה, יש הטוענים כמו ארגון אופ"ק (שהוא מטבע הדברים בעל אינטרס גדול בעניין) שזה לא יקרה לפני שנת 2080. אך יש הסכמה כללית שמחירי הנפט כבר לא ירדו יותר, גם משום שספק רב אם ימצאו יותר מרבצי נפט גדולים נוספים שיחליפו את הקיימים. דבר שמטבע הדברים רק ייקר עוד יותר את המכוניות הפועלות על בסיס דלק. מובן שלייקור הגובר והולך של הנפט יש השלכות פוליטיות וכלכליות עצומות, כפי שראינו עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת כאשר מדינות אופ"ק הטילו אמברגו על הנפט למערב. במקביל, יש התנגדות ציבורית גוברת והולכת לעצם השימוש בנפט מסיבות אקולוגיות. זיהום האוויר במרכזי הערים נגרם בראש ובראשונה מפליטת מזהמים מרבבות כלי הרכב הפרטיים והציבוריים הנעים בכבישים ופועלים על ידי שריפת דלק שפולט לאוויר מזהמים למיניהם, מפחמן דו חמצני ופחמן חד חמצני ועד תחמוצות חנקן. חלק מהמזהמים פוגעים בסביבה הקרובה, ואחרים, כמו הפחמן הדו חמצני, נפלטים לאטמוספרה ותורמים תרומה חשובה ביותר לגזי החממה המאיצים את התחממות כדור הארץ. במקביל, מספר המכוניות בעולם רק צומח והולך, בעיקר במדינות כמו סין והודו. בשל המספר העצום של התושבים בהם, ייפלטו ממכוניותיהם מזהמים שעלולים ליצור תוצאות קטסטרופאליות לאטמוספרה. המבקרים המרובים של התחבורה על בסיס הנפט מציינים שיצור דלק לבעירה מנפט גולמי הוא תהליך בזבזני ביותר שאינו מתאים לעולם שבו מקורות האנרגיה הולכים ומתדלדלים . ומה שחמור עוד יותר הוא גם פוגע בסביבה אנושות.
מה לעשות? האם עלינו לוותר על התחבורה הממונעת לחלוטין על מנת להימנע מלזהם ולחמם את עולמנו? ספק רב אם מישהו יבחר באופציה הזאת. אופציה הגיונית יותר היא של שימוש במקורות כוח "נקיים" ויעילים שיתפסו את מקום הנפט. עד היום הוצעו כמה מקורות כוח חלופיים כאלה אך קשה לומר שהם הוכיחו את עצמם כמסחריים. מאידך לאורך השנים הושמעו טענות שונות שהיו אלו חברות הנפט הגדולות שהביאו לחיסול הטכנולוגיות שמבוססות על כמקורות כוח חליפיים על ידי שימוש באמצעים קונספירטיביים שונים. כל הטענות האלו לא הוכחו עד היום אם כי ברור שלחברות הגדולות האלו היה כל אינטרס שבעולם שהדלק ימשיך לשמש מקור אנרגיה עיקרי. אבל כאמור בעולם שמודע יותר לצורך בטכנולוגיה נקייה שסובל מהתחממות שרק הולכת ומתחזקת צורך דחוף לחפש אמצעי אנרגיה חליפיים במקום נפט. המאמצים בחיפוש אחר טכנולוגיה כזאת מתקיימים היום במלוא המרץ גם כי ברור לכל שהרווחים שיושגו כאשר תושג לבסוף פריצת הדרך שהכל מחכים לה יהיו עצומים. אז עם כך מה עומד להחליף את ה"זהב השחור" ? אחד הפתרונות הבולטים וגם הוותיקים ביותר לכך הוא המעבר לכלי רכב שיונעו בעזרת חשמל. הרכב החשמלי מורכב משלוש מערכות עיקריות: מנוע חשמלי, מצבר ומערכת בקרה. עוד בסוף המאה ה-19, בימים הראשונים של תעשיית המכוניות, עלו רעיונות לבנות כלי רכב כאלה. מכוניות הפועלות על חשמל הוצגו לציבור בשנת -1896 ועד סוף המאה כמעט 50 אחוז מהמכוניות בעולם היו חשמליות. בשנת 1905, 80 אחוז מהמכוניות כבר היו ממונעות בנזין ובשנת -1920 מכוניות חשמליות היו היסטוריה. מכאן ואילך אף אחת מהמכוניות החשמליות שנוסו לא זכתה להצלחה. בכך עסק במיוחד המדען המפורסם והאקסצנטרי ניקולה טסלה שב-1931 ביצע ניסוי מפורסם שבו הופעלה מכונית בידי זרם חשמלי שמקורו נשאר בלתי ידוע וטסלה סרב לגלות את מקורו המדוייק. על פי הטענות, המכונית החשמלית הנ"ל תפקדה טוב יותר מכל מכונית אחרת של הזמן אולם סוד המכונית החשמלית שלו מת עם טסלה וכל הפרשה נשארה בגדר מסתורין. בקליפורניה, למשל, שעריה הראשיות סובלות מבעיית זיהום חמורה ביותר, נחקק חוק שקבע שלפחות אחת מכל עשר מכוניות שיעלו על הכביש החל ב-2003 חייבת להיות חשמלית. בפועל בוטל החוק והומר בהתחייבות יצרני הרכב להחדיר כלי רכב מזהמים פחות, ובד בבד נדחו החוקים להחדרת כלי רכב נקיים לציי רכב – כנראה שגם דחייה זו לא תתממש. בכך ניסתה קליפורניה ללכת בעקבות ערים אירופיות שיצרו אזורים אסורים למכוניות פולטות בנזין. מצפים שמספר הערים שינקטו שיטה זו יגדל בעתיד הקרוב. ההכרה בצורך הכלל עולמי להפחית את כמויות הפחמן הדו חמצני הנפלטות לאטמוספרה, כפי שנוסחה באמנת קיוטו ב-1997, נתנה דחיפה ניכרת לתעשיית המכוניות החשמליות. המעבר מהצורך באנרגיה נקייה לאנרגיה חשמלית אינו ברור מאליו. אחת הבעיות של כלי הרכב החשמליים באירופה (לא בארצות הברית) היא שגם הירוקים לא מתלהבים מהנושא. השימוש בחשמל, ולא ביעילות גבוהה יותר דווקא, גורם לזיהום בתהליך ייצור החשמל. עד כה לא הצליחו מכוניות חשמליות להשיג כל הצלחה מיוחדת בשוק, וכדי להסביר זאת הועלו גם תיאוריות קונספירציה חובקות עולם. למשל שחברות הנפט הכול יכולות דיכאו את הטכנולוגיות המתחרות או פשוט רכשו אותן וסגרו אותן באיזה מרתף כדי שלא יופיעו שוב לעולם. דובר גם על אמצעי אלימות שהופעלו נגד ממציאים והמצאותיהם, ועל כמה מהם סופר שמתו בדרך מסתורית. גם כאשר כפו עליהם להחדיר כלי רכב חשמליים הם החדירו אותם רק בעצלתיים, אם בכלל. לא מן הנמנע שיש משהו בטענות אלו, אך זהו רק חלק קטן מהעניין. חלופה לדגמים הקיימים כיום חייבת להצליח בשוק, ללא כל קשר לקונספירציה המופעלת או לא מופעלת נגדה. הכוח שמפעיל את המכונית חייב להיות זמין ובעיקר זול לא פחות מהבנזין הדומיננטי כיום. גם ביצועי הרכב המוגמר שיופעל באמצעים חלופיים כאלה חייבים להיות לפחות שווים לאלה של כלי הרכב הקונבנציונאליים היום, דהיינו תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך פחות מעשר שניות, תצרוכת של כתשעה קילומטר לליטר, ובערך 480 קילומטר בין תדלוק לתדלוק, כפי שהנהגים כיום רגילים ומצפים מדגמי המכוניות שברשותם. וחשוב לא פחות – יש צורך לייצר כעשרה מיליון פריטים בשנה במחיר ממוצע של כמחצית ההכנסה השנתית של משק בית אמריקאי ממוצע היום. וגם אם נניח שמכונית מסוג חדש ואלטרנטיבי תעמוד בכל הקריטריונים האלה, עדיין יש לזכור שמאחר שרק בכבישי ארצות הברית לבדה יש כ-200 מיליון מכוניות המופעלות על בנזין. זה אומר שכל מכונית מסוג חדש תשכון לצד המכוניות הישנות לפחות עוד עשר שנים. השינויים הדרסטיים בתחום הרכב לא יגיעו כל כך מהר. עד כה לא זכה הרכב החשמלי להצלחה גדולה, בראש ובראשונה בגלל המצבר שלו, שהוא נקודת התורפה בכל מערכת פיתוח מהסיבות הבאות: המצבר מאפשר טווח נסיעה קצר בלבד בין טעינה לטעינה. מגרעות נוספות הן משקלו הרב, המשפיע על משקל הרכב ומחירו. המתחרה הגדול של המכונית החשמלית כיום הוא תא הדלק על בסיס מימן. טכנולוגיית תאי הדלק על בסיס מימן גם היא ידועה 150 שנה. מדובר בהמרת אנרגיה לחשמל ממימן וחמצן כאשר הפליטה היא מים. גם כאן אחת הבעיות העיקריות היא אספקת הדלק החלופי – המימן. ייצור המימן נעשה באלקטרוליזה, כלומר בעזרת חשמל, קבלת מימן ממים. בכל העולם רואים בטכנולוגיה הזאת פיתרון. ג'ורג' בוש הבטיח להקדיש לכך מיליארד דולר, אחוז עצום מתקציב משרד האנרגיה האמריקאי המופנה לכך, וכך בשאר העולם. הבעיה העיקרית היום היא עלויות תאי הדלק המורכבים מחומרים יקרים כמו פלטינה. זו טכנולוגיה איכותית ומוכחת בשימוש בחלל, אבל שם אפשר להצדיק את מחירה. לכלי רכב חשמליים עלויות אלה בלתי אפשריות. גם כאן חשוב לדעת שנדרשת תשתית חדשה של המימן הנפיץ והקשה לאגירה. רמת החיסכון בדלק ורמת הזיהום משתנות כמובן לפי סוג הנסיעה, ואולם מדובר במכונית גדולה למדי שצריכת הדלק שלה נמוכה בעשרות אחוזים מזו של מכונית מקבילה רגילה. אלא שגם מכוניות כלאיים תלויות במנוע בעירה פנימי קונבנציונאלי למדי כמקור הכוח העיקרי שלהן. מכונית מצליחה יחסית מסוג זה היא ההונדה אינסייט, שעם נסיעה של 24.8 ק"מ לליטר נחשבת לאחת המכונית החסכוניות ביותר הקיימת היום, והיא מצוידת במנוע זעיר בסיוע של מנוע חשמלי ואלטרנטור המורכב על גל הארכובה. המכונית הזאת מצליחה דייה בשוק כדי שגם יצרנים אחרים יתחילו לבנות מכונות כלאיים משלהם. כיום נמכר בישראל רק דגם כלאיים אחד, טויוטה פריוס, ואולם בעתיד הקרוב יחל הייבוא של דגם נוסף, הונדה סיוויק IMA. בינתיים טויוטה היא המובילה בתחום והתחייבה להחדיר מכונית הייברידיות ב-13 פלטפורמות בשנה הקרובה, היצרנים האמריקאיים משום מה נשארו הרבה מאחוריה, ויש לכך השלכות גדולות על העתיד של המכוניות בתחום זה.
בגלל הביקוש העולמי הגבוה למכונית, שטויוטה העולמית מתקשה לספק, מוגבל ייבוא המכונית לישראל לכמות מזערית של פחות מ-15 מכוניות בחודש. אבל גם עם מכוניות מסוג זה כמו עם המכוניות החשמליות הטהורות יש בעיה חמורה – מחירן הגבוה שעדיין מרתיע את הצרכנים. זאת אחת הסיבות, ואולי העיקרית, שחברות גדולות כמו הונדה וג'נרל מוטורס, שהקימו קו ייצור של כלי רכב חשמליים, הפסיקו את הייצור בשל מכירות נמוכות. מכוניות חשמליות בישראל ישראל, הענייה במקורות אנרגיה משלה, נודעה במשך השנים בשימוש היעיל שלה במקורות אנרגיה חלופיים כמו אנרגיית שמש. לכאורה בגלל התלות העצומה שלה באספקת נפט מבחוץ הייתה אמורה ישראל להיות הראשונה לקפוץ על מכוניות המונעות במקורות אנרגיה חלופיים שיכולות להפחית את תלותה בנפט, ובאותו שוונג להנחית מכה לסעודים.
עם זאת, באמצע שנות התשעים ניתן היה עוד לחשוב שפריצת הדרך הגדולה בתחום המכוניות החשמליות אכן תבוא מישראל. במשך זמן מה פעלה חברת החשמל של ישראל לעידוד השימוש ברכב החשמלי . החברה ביצעה סקר מקיף של סוגי המצברים לרכב חשמלי שפותחו בעולם, ועושי הסקר הגיעו למסקנה שמצבר אבץ האוויר, שפיתחה חברת דלק חשמלי הישראלית, עולה בביצועיו הרבה מעל כל המצברים האחרים. אחד מיתרונותיו הבולטים הוא צפיפות אנרגיה גבוהה, המאפשרת טווח נסיעה של כ-400 קילומטר. המדידות נעשו ברכב כבד שמשקלו ארבעה וחצי טונות ומשקל המצבר כ-600 ק"ג. המצבר הישראלי אפשר לרכב להגיע למהירות של 120 קמ"ש, לעומת מצבר עופרת בחומצה שהותקן ברכב מקביל של חברת ג'נרל מוטרוס האמריקאית והגיע למהירות 90 קמ"ש בשעה בלבד. חברת החשמל ערכה ניסויים שונים במכשיר, וזה התגלה כיעיל וכמספק ביותר. נקבע שברגע שיוקמו תחנות דלק חשמלי תארך החלפת מצבר חשמלי כעשר דקות בלבד. למרות כל התוצאות המרשימות והמבטיחות הפרויקט בארץ נתקע. דני קוטי ראש מדור פרויקטים מחקריים בחברת חשמל:
אוטובוסים חשמליים
חברת "דלק חשמלי" (ELECTRIC FUEL) הירושלמית, היא ככל הנראה הגוף היחיד בישראל שעוסק ברצינות בפיתוח טכנולוגיות של רכב חשמלי. וגם היא מושכת את ידיה מראש ממכוניות חשמליות. התחום שבו מתמקדת החברה כיום הוא בתחום של האוטובוס החשמלי. בשנים האחרונות התרכזה בדלק חשמלי בשוק האוטובוסים העירוניים בארצות הברית, תחום שבו אין פתרון חלופי (חוץ מתאי דלק על בסיס מימן – פתרון יקר ל-20 שנה לפחות), והוכיחה, בשיתוף עם GE בפרויקט שחלקו ממומן בכספי משרד התחבורה האמריקאי, שאוטובוס האבץ-אוויר שלה עומד בכל הדרישות ליום עבודה מלא במרכזי הערים הצפופים, כולל מיזוג אוויר ומעלית נכים לדוגמה.
גילון פסימי לגבי עתיד הרכב החשמלי בישראל בשנים הקרובות:
אז למה באמת לא הולכים על זה בישראל ?
ירחמיאל הלפרין העוקב בדקדקנות אחרי נושא הרכב החשמלי בישראל קובע:
חברת דלק חשמלי אינה היחידה שעוסקת בפיתוח רכב חשמלי בישראל. גם בטכניון עמל על כך צוות מדעי בראשות פרופ' סטיוארט ליכט. הוא יצר סוללות המבוססות על סוג ייחודי של ברזל, שפירוקן אינו מלווה בפיזור חומרים רעילים בסביבה ותכולת האנרגיה ידידותית לסביבה, ואפשר לחדש אותה באופן קבוע וכך להתגבר על הבעיות הקבועות במכוניות חשמליות – משקל, זיהום וחיי בטריה קצרים. את ההמצאה מפתחת כעת חברת "כימארג'י " שמנהלת ברכט ליכט, אשתו של הממציא, שמחזיקה בכ-47 אחוז ממניות כימארג'י (בעלת המניות הגדולה בכימרג'י). אולם ליכט עזב לאחרונה את הארץ בעקבות משרה מכניסה יותר בחו"ל. כידוע "אין נביא בעירו". א.א.: דני קוטק מחברת החשמל זה לא האינטרס שלכם כחברת חשמל לפעול בעניין מכוניות חשמליות כתכנון לטווח ארוך?מדוע אין דחיפה מאסיבית יותר לרכב חשמלי מצידכם?
הממשלה אכן מגלה עניין מסוים במכוניות ההייברידיות. כדי להמחיש את האמונה של הממשלה במכוניות הכלאיים רכש מינהל הרכב שתי מכוניות ראשונות – אחת מתוצרת טויוטה ואחת מתוצרת הונדה. אבל בדבר האמיתי, במכוניות החשמליות ממש, אין עניין רב. שר התחבורה לשעבר מאיר שטרית הוא אחד מהאנשים המעטים בארץ ובוודאי השר היחיד בממשלה שנוהגים כיום במכוניות היברידיות.
שוקי שטרן, מנהל הרשות לגז טבעי, מסביר על מה כן עובדים:
זמנו של הרכב החשמלי עוד לא הגיע, אבל הוא קרוב יותר מתמיד. שהרי הצורך ללא ספק כבר קיים. ואם כך האם לא מן הראוי שחברות פרטיות וגם הממשלה ישקיעו יותר בתחום זה מתוך ראייה שרואה גם את הטווח הארוך ולא רק את הטווח המיידי הקצר של העלויות הגבוהות?
|
|
לדיון המלא בפורום |
|
|
|
|
|
|
|
חברת השמה -תעודות סל -פרחים -hotel tel aviv -נכות כללית |