במאמר זה, מציע שמואל גור לבצע טיפול שורש על מנת למנוע באופן מוחלט תאונות בין רכבות לכלי רכב, באמצעות מתן עדיפות לאומית עליונה לביצוע הפרדות מפלסיות בין פסי רכבת לבין דרכים החוצים אותם.
היסטוריה:
ב-11 ביוני 1985, התנגשה רכבת באוטובוס שהוביל תלמידים מחטיבת הביניים של בית הספר התיכון על שם י.ח. ברנר בפתח תקווה לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. תאונה זו זכתה לכינוי "אסון הבונים". באסון נהרגו 22 בני אדם: 19 תלמידים, מחנכת הכיתה, נהגת האוטובוס ואם מלווה. היה זה אסון הרכבת הגדול בתולדות מדינת ישראל, והשני בחומרתו בתולדות הרכבת בארץ ישראל. ב-17 בספטמבר 1939 ארעה תאונת רכבת בצריפין בה נהרגו 29 בני אדם בהתנגשות של רכבת ואוטובוס.
ביום חמישי, 5.8.2010, ארעה תאונה קשה כתוצאה מהתנגשות בין רכבת למיניבוס שהתרחשה על כביש 353 בין קיבוץ גלאון לקריית גת. התאונה ארעה למרות אורות אזהרה שהעידו על רכבת מתקרבת, והתוצאה הטרגית 7 הרוגים ו – 17 פצועים.
חלפו 25 שנים מאז "אסון הבונים" ועדיין יש תאונות מחרידות בין רכבת לרכב במפגש פעיל בין מסילת ברזל לכביש. ראוי לשים לדבר סוף, להפיק וליישם לקחים נכונים.
במהלך תקופה קצרה, שבין ינואר 2009 ועד מרס 2010, נרשמו למעלה מאלפיים
(!) אירועים חריגים במפגשי מסילה - דרך, בגין התנהגות מסוכנת של כלי רכב המתקרבים למפגש:
353 אירועים של שבירת מחסום.
102 אירועים של בלימת חירום במפגש.
1,547 כלי רכב נעצרו מתחת למחסום.
465 כלי רכב נעצרו על המסילה.
בשלוש השנים האחרונות הקימה רכבת ישראל עשרות הפרדות מפלסיות בכל רחבי הארץ, בעלות של כ-600 מיליון שקלים חדשים והביאה לצמצום מספר מפגשי דרך מסילה מ-149 מפגשים ל- 96 מפגשים פעילים.
הצעה מס' 1:חיסול כל המפגשים הפעילים !!!
ובכך נמנע תאונות במפגשים בין מסילות ברזל לבין כבישים
רכבת ישראל ומשרדי הממשלה השקיעו הון רב בביצוע הפרדות מפלסיות בחלק מהמפגשים ובפרסום ויחסי ציבור להעלאת המודעות לסכנות במפגשי מסילת ברזל וכביש. כאן המקום לשאול, האם כל זה עזר למנוע את התאונה המחרידה האחרונה על פסי הרכבת? התשובה, לא. האם הופק הלקח העיקרי שימנע לחלוטין תאונות במפגשים פעילים בין רכבת לרכב? התשובה, לא. הגורמים האחראים עדיין לא התעוררו לקול הזעקה.
כדי לשים קץ לתאונות במפגשים בין מסילות ברזל לבין כבישים באופן מוחלט יש לבצע טיפול שורש ומאמר זה מציג מספר הצעות מעשיות.
טיפול שורש מהותו, ביצוע הפרדות מפלסיות בין פסי רכבת לבין הדרכים החוצים אותם בכל המפגשים הפעילים, ובכך יחוסלו כל המפגשים העיליים בין פסי הרכבת לבין הדרך החוצה, ובכך נשיג מניעה מוחלטת תאונות בין רכבות לכלי רכב.
הצעה מס' 1 הציגה את הפתרון הרצוי למניעה מוחלטת של תאונות בין רכבת לכלי רכב!!!.
הפתרון שהוצג : הורדת כל 96 המפגשים הפעילים בין מסילת רכבת לכבישים תוך בצוע הפרדה מפלסית בין מסילת הרכבת לבין הכביש.
יתרונות של הפתרון בהצעה מס' 1:
- כשאין מפגשים פעילים אז אין תאונות בין רכבת לרכב.
- נהג הרכבת לא צריך להאט לפני המפגש.
החיסרון : תקציב של כמיליארד ₪, וכ"א גבוה שיידרש לביצוע הפרויקט בטווח הקצר.
הצעה מס' 2 : מניעת תאונות בין רכבת לכלי רכב בישראל!!!.
לעומת הפתרון המוצע לעיל למניעת מוחלטת של תאונות דרכים בין רכבת לרכב במפגשים פעילים, יש פתרון שימנע באחוז גבוה תאונות בין רכבת לכלי רכב, (לא באופן מוחלט) ללא צורך בהפרדה מפלסית ותוך השארת כל 96 המפגשים הפעילים ללא שינוי או רובם, כפי שיתואר להלן:
הצבת רמזור אדום כ 40-50 מטר לפני ואחרי המפגש הפעיל, קו עצירה ליד הרמזור האדום ולאחריו מחסום אוטומטי ומצלמה שתצלם את כל העובר באור אדום .(על המצלמה יהיה שלט מואר שיהיה כתוב עליו מצלמה). כל הרמזורים ישתמשו בנוריות לד (LED) לצורך חיסכון בחשמל.(ניתן לעשות זאת לכל הרמזורים בארץ בכלל) הרמזורים והמחסומים והמצלמה יצטרכו מקור חשמלי קבוע , אך יש אפשרות שבקיץ יופעלו ביום באמצעות קולטי שמש.
כל הרמזורים וכל המחסומים הן במקום המפגש והן לפני ואחרי מקום המפגש , יופעלו ביחד, באותו הזמן.
בעת הפעלת המצלמה, שתופעל ברגע שרכב יעבור את קו העצירה ברמזור האדום , לפני ואחרי המפגש, יקבל נהג הקטר התראה הן בקול והן באור, ויתחיל להאט את הרכבת עד כדי עצירה מוחלטת. כלומר, רק במקרה שרכב שיעבור את 2 הרמזורים ואת 2 המחסומים ויצולם במצלמה ויהיה על פסי הרכבת, יוכל לגרום לתאונה בינו לבין הרכבת, ובנוסף נהג הקטר יקבל התראה מוקדמת כבר בעת הפעלת המצלמה, ובכך יתווספו לזמן הבלימה עוד מספר שניות יקרות.
אני רואה פתרון זה כפתרון זמני עד שכל המפגשים הפעילים , 96 במספר, יהפכו למפגשים לא פעילים.(כי פתרון זה אינו פתרון מוחלט כמו שהוצע בכתבה הקודמת).
על מנת לישם את אחת ההצעות שנסקרו לעיל, ולהביא לצמצום במספר התאונות והנפגעים אני מציע לנקוט בפעולות הבאות:
- מוצע לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לשר התחבורה, לשר התשתיות ולמנכ"ל רכבת ישראל להכריז על השנה וחצי הבאות עד סוף 2011 על שנת "המלחמה בתאונות דרכים", וללוות את ההכרזה במעשים.
- לגיוס מקורות המימון הנדרשים יתכנו מספר מקורות.
- ראוי לדחות את כל המיזמים של הרכבת הקלה שעדיין לא בוצעו, שעלותם מיליארדי שקלים חדשים, ולתת עדיפות עליונה וראשונה ולהתמקד בטיפול שורש בהסרת כל 96 המפגשים הפעילים בין מסילות רכבת לבין כבישים. בנוסף ראוי להפנות את כוח האדם שאמור לטפל בפרויקטים עתידיים של רכבת ישראל לאותה המטרה.
- במיזם הרכבת הקלה בוזבזו ומבוזבזים מיליארדי שקלים. ראוי להשהות התחלת בנייה של הרכבת הקלה עד לאחר שייושמו ההצעות המוצעות. במיזם הרכבת הקלה כדאי להפיק לקחים ממיזם הרכבת הקלה בירושלים למיזם הרכבת הקלה בגוש דן, וללמוד מטעות של 2.5 מיליארד שקלים חדשים, לפני שעושים טעות של 10 מיליארד. לדעתי, גם מיזם הרכבת הקלה המתוכנן בחיפה והקריות מיותר לחלוטין וצפוי להיות אסון לשנים לתחבורה הציבורית ולעסקים הנמצאים בסמוך למסלול הרכבת הקלה.
- מוצע לחוקק חוק המחייב בכל בניית מסילות רכבת חדשות או כבישים חדשים, למנוע מפגשים פעילים ולבצע הפרדה מפלסית בין מסילת הברזל לבין הכביש.
- כל מי שיש לו עניין במניעת תאונות דרכים, ושיכול לפרסם כתבה זו וכתבות נוספות בנושא המלחמה בתאונות הדרכים והדרך למנוע אותן, מוזמן לפרסמן באמצעי התקשורת הזמינים, כולל בפייסבוק ובטוויטר.
סיכומו של דבר: לדעת המחבר יש לתת עדיפות ראשונה למלחמה בתאונות הדרכים לפני כל מיזם עתידי בתחום התחבורה אחר שטרם הוחל בו.
הפתרונות המוצעים בהצעה מס' 1 או הצעה מס' 2 הנסקרות בכתבה זו ניתנים ליישום בתוך חודשים ספורים דבר שיתרום לחיסכון ניכר בזמן בכסף ובכוח אדם הנדרש כיום, וכל זאת מעבר לעובדה שיימנעו תאונות ונפגעים בין רכב לבין רכבת.
מאמר זה נכתב על ידי מר שמואל גור, (דואר אלקטרוני: ,(shmuel.gur@gmail.comוהוא משקף את דעתו. מר שמואל גור הוא גמלאי, פיזיקאי בוגר הטכניון שעבד במחקר ברפא"ל. מר גור הוא רעיונאי, חובב יזמות, פטנטים, חידושים והמצאות, בפרט בתחומי האנרגיה, מוצרי צריכה, מדעי הטבע, מחשבים ו...מניעת תאונות דרכים.
הערה: תאונות דרכים במפגשי מסילות רכבת עם כבישים, מהווים רק חלק קטן ממכלול תאונות הדרכים התרחשות בכבישים, שאליהן אתייחס במאמר הבא שנושאו :
הצעה למניעת תאונות דרכים– מערכת לניטור נהיגה
פיקוח, בקרה הדמיה, אכיפה ולימוד נהיגה בטכנולוגיות המאה ה - 21
מקורות וחומר לעיון:
אתר רכבת ישראל. מה עושה רכבת ישראל?
http://www.rail.co.il/HE/safety/Pages/InternationalAwarenessDay.aspx
פרויקט הרכבת הקלה: שלב הלקחים, עמירם ברקת, 22.3.10, גלובס.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000548486
רכבת קלה: כישלון בתל אביב, הצלחה בחיפה, ליאור גוטמן, 29.7.10, כלכליסט.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3412984,00.html

