תאונות דרכים - איך נוכל להתמודד עם המצב?

המצב בכבישים היום הוא נורא, תאונות הדרכים גובות מאתנו מאות קורבנות והגיעה השעה שנתחיל לחשוב בצורה אחרת כדי להביא לשינוי משמעותי במצב.  על ידי מעורבות אישית נוכל להביא לשיפור המצב ומניעת תאונות הדרכים.

היום פועלים מספר רב של ארגונים אשר כל אחד פועל בכל המרץ לפי הבנתו לשיפור המצב, אבל התוצאות בשטח הן שאין הטבה במצב. לדעתי הדבר נובע מהסיבה שכל הדרכים שניסו בהן לטפל בבעיה היו כיבוי שרפות ולא בטיפול שורשי של הבעיה. הטיפול חייב להתחיל מגן הילדים על ידי מעורבות של כל ילד לפי יכולתו ויכולת התרומה שלו בנושא מצד אחד ותגמול על רעיונותיו מצד שני. אנו חיים היום בעידן של טכנולוגיה מתקדמת מאד ועלינו לראות איך אפשר לרתום את טכנולוגיה לשיפור המצב הקשה בכבישים ומניעת תאונות דרכים.

הרעיון העיקרי העומד לפני הוא מניעת תאונות דרכים, ההדגש הוא על המניעה. הדעה הרווחת היום היא שאם נצליח לתפוס את כל "העבריינים" אשר משתוללים בכביש, נוכל לגרום להפסקת תאונות הדרכים. אבל מתברר  ש"העבריינים" הם כל אחד אשר נוהג בכבישים כי כל אחד מאתנו טועה, אם יותר או פחות, אבל מספיק בטעות קטנה או חוסר תשומת לב לרגע, כדי לגרום לתאונה קטלנית. צריך לנבין שאי אפשר להפסיק את הקטל בכבישים על ידי אכיפה, אלא על ידי מניעת טעויות הנהג (אם במזיד או שלא במתכוון) בזמן אמת ולמנוע את התאונה מראש ולא לחפש אשמים.

היום תאונות הדרכים פוגעות בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל גיל מין צבע או דת. אין אבחנה בין טובים ורעים, חכמים טיפשים, נהגים טובים או רעים, נסיעה בכביש ראשי או צדדי, הלכי רגל  במעבר חציה או בכניסה פתאומית לכביש, נסיעה ברכב חדש או ישן, רכב גדול או קטן בכולם תאונות הדרכים פוגעות. היום אנו שבויים בגישה של אכיפה ושוב אכיפה ומשקיעים כספים ומשאבי ענק כדי לאכוף את חוקי התנועה, ע"י מצלמות מתוחכמות בצמתים, ע"י אלפי שוטרים ומתנדבים, ארגונים ציבוריים אשר מתוקצבים בסכומים גבוהים והתוצאה היא אחת - אין שינוי במספר ההרוגים והפצועים (כ 500  הרוגים ועשרות אלפי פצועים מדי שנה).

הכוונה טובה אבל האמצעים מחטיאים את המטרה ואף אחד לא מוכן לקום ולומר כי המלך עירום, ומי שיוצא מפסיד מכל הגישה הזו הוא כל אחד מאתנו שמחר יכול להיות המועמד הבא שיצטרף לסטטיסטיקה העגומה של תאונות הדרכים. הרשויות במדינות השונות, כדי להלחם בתאונות הדרכים, בחרו להשתמש באמצעים של אכיפה וענישה לאחר ביצוע העבירה, אמצעים המנוגדים לכל הגיון בריא כיוון שאי אפשר למנוע תאונות דרכים ע"י אכיפה שלאחר ביצוע העבירה.

אתן שתי דוגמאות אשר ימחישו את הדבר.

• כאשר אנחנו לא רוצים שאנשים יכנסו למקום מסוים, אנו דואגים לנעול את הדלת ולא להשאיר את הדלת פתוחה ולהכניס בתוך הבית שומרים אשר יתפסו את אלה שיכנסו לגנוב, כלומר מניעה ולא אכיפה.
• ברפואה המתקדמת, מודגש הנושא של מניעה ע"י הדרכה לתזונה נכונה וחיים בריאים כדי למנוע את המחלות ולא להגיע למצב של מחלה שאז הטיפול הרבה יותר מסובן ולפעמים המצב  הוא כזה שאי אפשר לרפואה לעזור.

אותו הגיון צריך להנחות אותנו בקשר לנהיגה, אין זה נכון לתת לנהג החלטה מוחלטת בקשר להתנהגותו בכביש ולחכות עד שהוא יעשה את הטעות ואז לשפוט אותו על העבירה (במקרה שהוא נתפס). אין זה נכון לתת רק לנהג את החלטה אם לעבור באור אדום, או אם לעצור בתמרור עצור, או אם לתת זכות קדימה, או אם לעקוף בפס הפרדה לבן, או אם להיזהר בנסיעה לאחור, או אם להיזהר בקרבת מעבר חציה, או אם לנסוע במצב שכרות, או אם לבדוק את מצב הרכב כי אולי משהו לא תקין, או אם לעקוף גם אם המצב לא בטוח, או אם לשמור מרחק מהרכב שמלפנים כדי לתת מרחק מספיק לבלימת פתע, או אם לשמור אם לנסוע במהירות הרצויה בסיבוב או במזג אויר חורפי. כל אחד  מה "אם" שהזכרתי הוא גורם לתאונה קטלנית ולאובדן חיי אדם. אם אנחנו חושבים שכל ה "אם" כולם מסוכנים אנחנו צריכים למנוע את האפשרות לבצע אותם בזמן אמת ולא להיות חכמים לאחר מעשה.  

היכולת קיימת נדרש רק הרצון.
עם הרצון של כל אחד לשינוי יבוא השינוי
האמת די - התייחסות אחרת למניעת תאונות דרכים יחד

רעיון למניעת תאונות

לאור המצב החמור בכבישים כאשר תאונות הדרכים גובות מאתנו מחיר של מאות חיי אדם ואלפי פצועים מדי שנה ולאור אוזלת ידם של כל הגורמים הנוגעים בתאונות דרכים עם כל הכוונות הטובות שלהם, הריני מעלה רעיון של מודעות בקרב האוכלוסייה, מבית הספר ועד אחרון האזרחים במדינה. הרעיון הוא שכל אחד\ת שיש בידו\ה רעיון או הצעה לשיפור המצב בכבישים ישלח אותם לוועדה אשר תוקם ע"י משרד התחבורה או ע"י וועדת הכנסת למניעת תאונות. אם את ההצעה אפשר יהיה ליישם בעל הרעיון יתוגמל כספית (או שווה ערך לכסף). בבתי הספר אפשר יהיה לעשות תחרויות של פרויקטים למניעת תאונות, כאשר כל רעיון או פרויקט של תלמיד או קבוצת תלמידים יקבלו תגמול מתאים. כנ"ל במקומות עבודה, או אנשים פרטיים.  הרעיון להביא כל אחד מאתנו למודעות והבנה שכל אחד יכול לתרום את חלקו בנושא החשוב של מניעת תאונות דרכים.

אני מבקש לציין שהרעיון המרכזי הוא במניעת תאונות ולא בשיטות אכיפה משופרות אשר משלות אותנו להאמין שע"י תפיסת "העבריינים" אנו מונעים תאונות דרכים, כיוון שכל אחד יכול לטעות ואף אחד לא מחוסן מפני טעויות. כך שאנו צריכים לראות את החולשות שלנו בתור בני אדם הנמצאים במצבי נהיגה ברכבים בעלי יכולות ועוצמות אדירות, שלא תמיד יש בידינו לשלוט בהם. הפרויקט למניעת תאונות דרכים, צריך להיות כל זמן שיש תאונות דרכים. הכוונה היא לא למבצע של תחרות חד פעמית, אלה להערכות כללית של כולם, של כל אחד שאיכפת לו ויש לו רעיון כלשהו. (למרות שהיום אין כמעט שום גורם אשר מוכן לשמוע רעיונות חדשנים או להביא רעיונות חדשים לידי מעשה). כל המידע שיגיע מהאנשים ירוכז במרכז מידע , ויהיה פתוח לכל אחד דרך האיטרנט. בבתי הספר יהיה שעור למניעת תאונות דרכים אקטיבי. הלימוד יתחיל בכיתה א' (אפשר גם גן חובה). הלימוד יכלול הסבר על הנהיגה (בהתחשב בכתה בה מועבר השיעור) מה זה רכב, איך מתחילים לנהוג, מה צריך לבדוק בנהיגה, איך בנוי מערך הכבישים, איך מתנהגים בצמתים, איך מתנהגים לפני מעבר חציה, מה הסכנות בכביש( אם בתור הולך רגל ואם בתור נהג). הבאת תרחישים למצבים בכביש ואיך פותרים אותם - כאן צריך להיערך דיון בכיתה על המקרה , למשל מה לא התבצע כראוי במקרה הנ"ל, מה הפתרונות האפשריים והכי חשוב רעיונות למניעת התרחשות מקרים דומים בעתיד.

כל רעיון אשר יהיה מעשי ליישום יתוגמל. יכול להיות רעיון של צבירת נקודות כאשר כל רעיון מתוגמל בנקודות ובסוף השנה או סימסטר או שליש, יתורגמו הנקודות לשווה כסף ואותו תלמיד או קבוצת תלמידים אשר צברו את הנקודות יוכלו לממש את מה שצברו בנסיעה למקום מסוים, קנית דברים לכיתה, תרומה לארגון מסוים, כניסה למועדון בכיתות הגבוהות, לפי החלטת בעלי הנקודות. אפשר יהי לצבור נקודות משנה לשנה כדי להגיע לסכום גבוהה יותר ואולי מימוש נסיעה של כל הכיתה לחו"ל למשל. לא יהיה ניתן להעביר נקודות מתלמיד לתלמיד, להנהלת בית הספר ולמורים לא תהיה שליטה על השימוש של הנקודות של התלמידים אלה רק ברמה של יעוץ. כל האמור לעיל בא להראות לתלמיד שהמאמץ שלו לתרום לחברה יבוא על שכרו לפי המאמץ שהוא השקיע.

היכולת קיימת נדרש רק הרצון.
עם הרצון של כל אחד לשינוי יבוא השינוי
האמת די - התייחסות אחרת למניעת תאונות דרכים יחד

המימון

המימון לתגמול עבור הרעיונות ופרויקטים למניעת תאונות דרכים, יכול לבוא -

1. ממפעל הפיס אשר יכול לממן פרויקטים למניעת תאונות ולתגמל רעיונות אשר יהיו ברי ביצוע, לפי דעתי זהו מפעל חינוכי והומני ממדרגה ראשונה.
2. חברות הביטוח, אשר ירוויחו כאשר מספר התביעות יקטן ויתגמלו את אלה אשר עזרו להם לשלם פחות.
3. המדינה אשר חיי האזרחים במדינה צריכים לעומד בראש דאגותיה(ראה הסכומים והמשאבים המושקעים במניעת טרור להצלת חיי אדם), אשר תתגמל את אלה אשר יעזרו להצלת חיי אדם ומניעת נפגעים רבים, רבים כל כך.
4. חברות וארגונים ואנשים פרטיים.

אני פונה למשרד החינוך, לממשלה, לחברות הביטוח, למפעל הפיס או לכל גורם ציבורי או פרטי אחר אשר מוכן להרים את הכפפה למימון הרעיון, כדי שנוכל לשנות את המצב האיום הקיים בכבישים ולמנוע מוות מיותר של כל כך הרבה אנשים וסבל מאלפי נפגעים ומשפחותיהם. הדבר ניתן לביצוע והחלטה בידינו. השיטות של היום לא עובדות.

שלבי התוכנית

1. פרסום בעיתון ובטלביזיה.
2. למצוא ספונסרים כמו מפעל הפיס, חברות ביטוח, הממשלה, ארגונים ואנשים פרטיים.
3. הבאת הרעיון למשרד החינוך כלומר מנהלי בתי הספר.
4. קריאה לציבור להשתתף.
5. בנית מערכי שיעור לבתי הספר לפי הכיתות.
6. בנית פרויקטים פתוחים לכל אחד.
7. בנית הדמיות ליישום הרעיונות והפרויקטים.
8. יישום הרעיונות אחרי בדיקה של המומחים שהרעיון יכול לתרום למניעת תאונות דרכים (או לשיפור המודעות למניעת תאונות דרכים.
9. בנית מערך מידע של כל הרעיונות עם אפשרות של איתור של כל רעיון לפי נושא הרעיון, תאריך, שם בעל הרעיון ועוד.
10. להקים מערכת אשר תעריך את הרעיונות, ויהיה בסמכותה לאשר תקציב או תגמול עבור פרויקטים ורעיונות, יהיה מנהל חשבונות אשר ינהל את מערך קבלת והוצאת הכספים.
 
ישראל פרידמן              
 הדרכה למניעת תאונות במודעות סביבתית
העמותה למניעת תאונות

http://www.caps4u.i8.com/
isra533@012.net.il