מחקרים וניתוחים שנערכו בארצות הברית העלו במשך שנים רבות כי הביקושים לנסועה בתחבורה הפרטית קשוחים וכמעט ואינם מושפעים מעליות או תנודתיות במחירי הדלק. תצפיות מעודכנות מעלות כי החל מסביבות שנת 1995 מתגלים סדקים בקשיחות זו.
בדצמבר 2011 צפויה להיפתח מערכת "Autolib" המיועדת לפעול בפריז ופרבריה – המערכת מבוססת על צי כלי רכב חשמליים עירוניים משותפים המיועדים להשכרות קצרות טווח ומזדמנות למנויים. מיזם זה, הממשיך את מיזם השכרת האופניים ה – "Velib", מעורר ציפיות ותקוות בצד חששות. הצלחתו, כמו הצלחת מיזמים דומים, תלויה בפרטים קטנים.
במרבית משקי הבית המחזיקים רכב, הוצאות הרכישה והאחזקה של הרכב הן ההוצאה השנייה בגודלה של משק הבית, אחרי הוצאות הדיור. יש מרחב תמרון כלכלי רחב בקבלת החלטות הנוגעות לבחירת כלי הרכב, למימון הרכישה ולאופן השימוש בכלי הרכב. החלטות כלכליות אלו בעלות השפעה ניכרת על משקי הבית הבודדים, ובאופן מצטבר על המשק הלאומי.
פיתוח עתידי של התחבורה הציבורית נתמך על ידי גורמים שונים הטוענים כי אם וכאשר תהיה תחבורה ציבורית יעילה אנשים יעברו משימוש בכלי רכב פרטיים לתחבורה הציבורית. המציאות טופחת על פני טענה זו, ונדמה כי לבעלי עניין שונים פיתוח התחבורה הציבורית מספק עלה תאנה לכיסוי מבושים יותר מאשר אמצעי מעשי ואותנטי לשיפור גישה וניידות.
טועה מי שסבור שעולם התחבורה מעוצב בויכוחים ענייניים, שקולים וקרים אודות צורכי ניידות או נגישות, או בדיונים מלומדים סביב יחסי המרה בין יתרונות וחסרונות טכנולוגיים. הויכוחים הלוהטים ביותר המעצבים את פני התחבורה הם ויכוחים רגשיים בין "מנקרי עיניים" לבין "תוחבי חוטם".
עיריית תל אביב יפו מעודדת בשנים האחרונות תחבורת אופניים. המרחב הציבורי חולק מחדש לטובת שבילי אופניים על חשבון מדרכות, שטחי גינון ומעזבות ומעט נגרע מנתיבי כבישים. כעת מבקשת העירייה לעלות מדרגה ולהמיר שטחים המשמשים לחניית כלי רכב בשולי רחובות לנתיבי אופניים. כיצד יש לאזן בין חנייה בשולי רחובות לבין נתיבי אופניים?

