מחבר: משה פלאם
תאריך: 04-25-08 11:58
לפי כמה מקורות טכניים מדעיים רציניים, אשר חקרו את בעירת ההינדבורג צפלין, "תאי המימן" בערו
במהירות עצומה, ולמעשה "התפוצצו", כאשר עיקר האנרגיה הופנתה כלפי מעלה. משום כך, לא היו נפגעי
שריפת מימן, אפילו בקירבת התאים הבוערים.
היו שני נפגעים מבין שלושה אנשי צוות שחשו לעמדותיהם בקדמת ההינדבורג לאחר הפיצוץ מאחור, ואשר
מצאו עצמם במעלה הכלי, כאשר אחורי הכלי שקעו ואף פגעו באדמה. הכלי זינק לגובה רב ושם המשיך
לבעור. כל הקופצים מהכלי בשלב זה נהרגו, ואילו מפקד הכלי וסגנו, שטיפלו באש שהיתה באיזורי
המגורים, שרדו. המפקד מת למחרת בבית החולים, למרות שכוויותיו היו פחותות לעין ערוך מסגנו שחי,
לאחר שנכנס להלם ודכאון עמוקים, ואיבד את רצונו לחיות.
הסיבה לשימוש במימן בהינדבורג ולא בהליום, היתה בגלל אמברגו אמריקני נגד גרמניה, שהובילה את
החברה לפשיטת רגל, לקנייתה בידי המפלגה הנאצית, ולהפעלת הצפלינים שלה במימן. על זנב
ההנידנבורג בעת נחיתתה ושריפתה בניו יורק היו סמלי צלב הקרס. משום כך ישנם תיאוריות
קונספירציה רבות לגבי מקור השריפה.
הסרט המפורסם צולם רק בסוף השריפה, ופס הקול המפורסם, (ששודר ברדיו יום למחרת), הודבק אל הסרט
באופן מלאכותי. פס הקול הוא למעשה הקלטה מזמן הבעירה הראשון, בו כל המסרטות שבמקום הופנו אל
אנשי צוות הקרקע, (בעקבות אסונות קודמים בצפלינים, בו אנשי קרקע הועפו לגובה ונהרגו) ורוב
הנוכחים לא קלטו כלל את מה שקורה בעת שזה קרה.
שווה לדעתי לנסות ולבדוק מה יקרה ל"צפלין" שכזה הבנוי תאי מימן, וביניהם תאי חנקן מחומם בעת
פיצוץ של תאים בודדים. המימן נותן עילוי של פי 2 מזה של הליום, וזול פי 50 ויותר.
|
|
