שמירת טבע

הזיקה בין האדם לבין החצרות המשרתות אותו הפכה למדד סביבתי, בהתאם לפיתוח רעיוני של פרופסור וויליאם ריס, אשר שימש כפרופסור לתכנון קהילה ואזור באוניברסיטת קולומביה הבריטית. לפני כעשרים שנה הגה פרופסור ריס את הרעיון הקרוי "טביעת רגל סביבתית", המודד את השפעת האדם על סביבתו הקרקעית.

במרכז הארץ שוכנות שתי "ערים תהומות" - "תהומות", משום שלמרות קרבה גיאוגרפית ודמיון בנתוני פתיחה תהום פעורה ביניהן - בני-ברק וראשון-לציון. השוואת הנתונים בין שתי הערים מלמדת על אחת הצורות הבולטות והמעניינות של הריבוד התרבותי בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

עלייה עקבית ומתמשכת במספר כלי הרכב בעולם מעמידה אתגרים חסרי תקדים לכושר ניצול כמות הנפט הידועה בעולם, לקצב שאיבת וזיקוק הנפט, לאיכות האוויר, לאטמוספירה ולקיום על כדור הארץ.

מעת לעת נחפרים בטבורן של ערים בורות גדולים ועמוקים המשמשים יסודות למגדלי משרדים או מגורים הצומחים מתוכם לרקיע. בלובי הכניסה של רבים ממגדלים אלה עומד שיח בתוך כד דקורטיבי, או מונח סידור ענפים או פרחים חיים או יבשים בתוך עציצים מלאכותיים. הבניינים תופסים את מקומן של חלקות טבע, והטבע מיוצג בתוכם בסמליות כקישוט או עיטור.