תחבורה וחברה | אודות  | פורום | שליחת מאמרים  |

תחבורה מהסרטים

מאמר מערכת

תחבורה מודרנית מאיצה התרחשויות בזמן ובמרחב, ואמצעי הביטוי המסורתיים, כמו הספרות, הדרמה, או האומנויות הפלסטיות, מתקשים לתאר את הדינמיות הנמרצת של אמצעי התחבורה. ניתן להקפיא בפסל תנוחה של סוס דוהר, אפשר להנציח בציור אבק דרכים העוקב אחר כרכרה מהירה, או שובל פיח שמותירות מכוניות מרוץ, אבל קשה לדמיין סצנה של מרדף משטרתי ממונע אחר רכב גנוב, במדיום סטטי. המוזיקה או המחול דינמיים,  אך למוזיקה אין שפה חזותית, וזו של המחול מוגבלת. בניגוד לאמצעי הביטוי הותיקים, סרטי קולנוע וטלביזיה יכולים להציג תנועה מהירה ולכן הם הולמים הצגה או ביטוי של אירועי תחבורה כמו כפפה ליד. יוצרי הסרטים מיהרו להבין את היתרון היחסי שיש למדיום אותו הם מעצבים ובשלב מוקדם המחישו סצנות פעילות מעולם התחבורה. כבר בשנת 1903 הפיקה חברת אדיסון סרט בן 10 דקות בשם "שוד הרכבות הגדול" "The Great Train Robbery", המבוסס על אירוע היסטורי שהתרחש בשנת 1855, ומתאר כיצד ארבעה גברים שודדים זהב מרכבת נוסעת. כיצד משקפת תעשיית האשליות את עולם התחבורה ומשמעותו, ומה ניתן ללמוד מהשתקפות זו?

נדודים, חיפוש עצמי והרפתקנות

בחיי השגרה מרבית התנועה מבוצעת כנסיעות קצרות בין מקומות מגורים למקומות עבודה או לימודים, בתנאי גודש או עיכובים מרגיזים, ואילו חלק קטן מהתנועה הוא מסעות נדודים ממושכים, טיולים ותיורים או הרפתקאות. תעשיית האשליות משקפת עניין מוגבר בתנועת הנדודים וההרפתקאות. עזיבת בית או מסגרת קבע ויציאה לנדודים, למסעות חיפוש עצמי או להרפתקאות הם מצבים היכולים להעיד על חוסר יציבות או סערת רגשות ובדרך כלל הם זמניים, מזמנים הפתעות ומעוררים עניין. הנדידה היא לעתים בריחה ממציאות לא רצויה שמבקשים לשנות וסיומה במציאות אחרת, ולעתים היא המלטות זמנית משגרה משעממת או מעיקה שסופה חזרה לנקודת היציאה. הנדידה והשוטטות, חיים בדרכים, או בצדי דרכים עשויים לשקף חיפוש דרך, התחבטויות ועיצוב אישי.

תעשיית הסרטים עוסקת בתנועת הנוודים, הבורחים מהשגרה ובמחפשי הדרך. הסרט "ענבי זעם" "The Grapes of Wrath" (1940), מבוסס על רומן קלאסי של ג'ון סטיינבק, ומספר על משפחה הנאלצת לעקור מביתה שבאוקלהומה בעקבות שפל כלכלי ובצורת ולנדוד על כבישים משמימים לקליפורניה. בסרט "תלמה ולואיז" "Thelma & Louise" (1991), שתי חברות משאירות בני זוג ובורחות במכונית אל המדבר הפתוח בחיפוש אחר עצמאות וחופש. ב - "קרוסרודס" (2002) "Crossroads", בכיכובה של בריטני ספירס, שלוש חברות פוגשות בחור וארבעתם יוצאים למסע, במהלכו כל אחד מהם מחפש את זהותו. הנדודים מזמנים הפתעות והכרויות מזדמנות. הסרט "זה קרה לילה אחד" "It Happened One Night" (1934), הוא קומדיה רומנטית בכיכובם של קלרק גייבל וקלודט קולבר, ומסופר בו על יורשת צעירה ועשירה הבורחת מאביה ומתאהבת בעיתונאי במהלך נסיעה באוטובוס מניו יורק למיאמי. ב - "גברים בצד", זמרת שחורה חולקת נסיעה מחוף אל חוף בארצות הברית עם צעירה לבנה, בדרך מצטרפת אליהן נערה פרועה הנמלטת מחבר אלים. היחסים בין השלישייה מתגבשים במהלך נסיעה של 4,600 קילומטרים. הסרט "חוף אל חוף" Coast to Coast (1980), מתאר מסע מחוף אל חוף בארה"ב של נהג משאית ואשה תמהוניים. "קאבול אקספרט" הוא סיפורם של חייל פקיסטני השובה שני עיתונאים הודים, עיתונאית אמריקאית ומדריך אפגני, ומסיע אותם במשך יומיים ברחבי אפגניסטן בג'יפ. המסע יוצר מצבים וקשרים מיוחדים. הסרט "כביש מספר 60, "Interstate 60: Episode of the Road" (2002), מתאר צעיר מבולבל הפוגש באדם מסתורי שמוביל אותו למסע קסום על כביש שאינו מופיע במפה. "טומי בוי" "Tommy Boy" (1995), מספר על צעיר גמלוני היורש מאביו חברה לחלקי חילוף לרכב הנקלעת למשבר. הצעיר יוצא למסע מכירות עם עוזרו, במהלכו מתגבשים הקשרים בין השניים, אשר מצליחים להציל את החברה.

לתנועה בדרכים יש צדדים רומנטיים. תחנות רכבת הם מקום טבעי לפגוש או להיפרד מאהוב, ונקודת מוצא לשינוי גורל. נסיעה משותפת וארוכה של גבר ואשה היא קרקע מזינה להתפתחות מצבים רגשיים. "משהו פראי" "Something Wild" (1986), מתאר איש עסקים מהוגן, ג'ף דניאלס, היוצא למסע עם אישה "לא שגרתית", מלאני גריפית, שרק פגש. בסרט "The Long, Long Trailer" (1954) מתואר מסע ארוך של זוג טרי היוצא לירח דבש, וב - "אבודים באמריקה" "Lost in America" (1985), מסופר על מסעו של זוג בבית נייד ברחבי אמריקה. בסרט "The Vanishing" (1993) מסופר על חבר המחפש בדרכים באופן אובססיבי את חברתו שנעלמה בתחנת דלק.

הקולנוע מרבה לעסוק בתנועה המעצבת ומכוננת את האישיות של הנודדים בדרכים. הסרט "אדם בעקבות גורלו" (1969) Easy Rider"" מתאר שני רוכבי אופנוע הנתלשים משגרת חייהם במהלך מסע אופנועים מקליפורניה לניו-אורלינס. "דרום אמריקה על אופנוע" (2004) "Motorcycle Diaries", מספר על מסע אופנוע ברחבי דרום אמריקה המעצב ומכונן אישיות של שני חברים צעירים. אחד מהם הוא ארנסטו, סטודנט לרפואה שיודע לימים כמנהיג המהפכני "צ'ה גווארה".

פעולה, אימה ומתח

ציות לחוקי התנועה אינו מרגש את צופי הסרטים, וכדי למשוך אותם לקופות נדרשים סצינות אימה, סיכונים מרגשים, תאונות מקריות ומכוונות, נהגי פעלולים החוצים גשרים מתרוממים באוויר או מתגלגלים במדרונות תלולים, אופנוענים מרחפים או מכוניות המקצרות דרכים על מדרגות, פסי ברזל, נתיבי מים או בנסיעה סוערת נגד כיוון התנועה.

המרדף הוא מצב המזמין תנועה מסחררת וסערות מרגשות של דם, אש ותימרות עשן, ולכן הוא עניין שגרתי וטבעי בסרטי מתח ופעולה, והתסריטאים מנסים להרשים ולחדש ביצירתיות, פעלולים ואפקטים שטרם נראו. ניידות משטרה צופרות ומהבהבות וג'יפים מתרוממים באוויר הפכו לעניין שגרתי והחידושים משלבים כלי רכב יוצאי דופן כמו משאיות בטון או אשפה, רכבי כיבוי אש, או מתקנים ומבנים מגוונים, כמו מנופים, גשרים, חניונים רבי קומות, או שווקים צבעוניים. בסרט "בוליט" (1968) "Bullitt" , בכיכובו של סטיב מקווין, מתנהל מרדף מכוניות ממושך ברחובות סן פרנציסקו. ב-"קשר הצרפתי" "The French Connection" (1971), מתקיים מרדף בין מכונית לרכבת עילית, כשהרכב מתגבר על תשתיות ומכשולים שלא תוכננו עבורו. ה-"אחים בלוז" "The Blues Brothers" (1980), הוא פרודיה מטורפת הכוללת מרדף פראי אחר פושעים המותיר שובל של עשרות מכוניות משטרה מרחפות באוויר ומרוסקות. גם ב-"תלמה ולואיז" הבריחה מהשגרה הופכת לבריחה מהמשטרה לאחר שהנמלטות מחסלות גבר שניסה לאנוס את תלמה. השוטר המנהל את המרדף מנסה לגרום להן להסגיר את עצמן, אך הן ממשיכות להימלט עד סיום הסרט. ב"זורו 2" "The Legend of Zoro (2005), מתקיים מרדף מסעיר הכולל מאבק על גג של רכבת נוסעת.

לעתים המרדפים יוצרים הזדהות עם הרודף, שהוא בדרך כלל איש חוק, אך לפעמים הקהל מבקש לעודד את הנרדף. ב- "שוגרלנד אקספרס" "The Sugarland Express" (1974) זוג הורים נמלטים מהשלטונות כדי שבנם לא יילקח לאימוץ. מאות שוטרים עסוקים במרדף אחר הזוג בשעה שקיימת תמיכה ציבורית בהורים הנמלטים. בסרט "שיירה" "Convoy (1978), נהגי משאיות מתגבשים בעזרת קשר אלחוטי, יוצרים שיירה של משאיות אימתניות ומתנקמים בשריף מקומי המשתמש לרעה בסמכויותיו. הסרט "הבריחה הגדולה" "The Great Escape (1963), מבוסס על סיפור אמיתי של בריחת אסירים נועזת ממחנה שבויים בזמן מלחמת העולם השנייה, כחלק מהבריחה מפגין אחד הגיבורים, בגילומו של סטיב מקווין, פעלולי רכיבה על אופנוע.

האימה בכבישים מתקיימת לא רק במהלך מרדפים. בדרכים משוטטים פושעים, חסרי בית, מטורפים ונמלטים, המאיימים על שלום הציבור. בסרט "The Wild One" (1954), בכיכובו של מרלון ברנדו, חבורת אופנועים רעשנית מפחידה עיירה שלווה. ב-"ספיד" "Speed" (1994) מתרחשת דרמה על אוטובוס נוסע, כאשר שוטר מנסה להכניע טרוריסט שהטמין פצצה המכוונת להתפוצץ אם מהירות הנסיעה תפחת מ - 80 קמ"ש, או אם אחד הנוסעים ינסה להימלט. "הדרך המהירה לשטן"(2005)  Devil's Highway"" הוא סרט אימה שעלילתו מתרחשת באוטובוס הנוסע במדבריות ארצות הברית כשבין נוסעיו רוצח מטורף. "האוטובוס הגדול" "The Big Bus" (1976), הוא סרט אימה, המשמש גם פרודיה על סרטי אימה. הסרט מספר על אוטובוס מפלצתי בן 32 גלגלים המונע על ידי מנוע גרעיני. מסע הבכורה שלו מניו יורק לדנבר מבוצע על ידי נהג אוטובוס מיומן ונווט, אשר סובל מרגעי איבוד הכרה ונוטה מעת לעת לכוון את האוטובוס לשולי הכביש. ברקע שני אנשי בלייעל הזוממים להשמיד את האוטובוס.

מאז הפקת "שוד הרכבות הגדול" בשנת 1903, הופקו סרטים רבים הכוללים סצינות מתח ואימה המתרחשות על רכבת נוסעת. בסרט "רכבת אל החופש" "Runaway Train (1985), שני פושעים נמלטים מוצאים עצמם לכודים עם עובדת רכבת על רכבת שנהגה מת ובלמיה התקלקלו, וב- "רכבת הכסף" "Money Train" (1985), מחליט אחד הגיבורים לשדוד רכבת המעבירה את המשכורות של תושבי ניו-יורק. גם מקומם של המוניות לא נפקד. "נהג מונית" (1976) "Taxi Driver", בכיכובו של רוברט דה-נירו, מספר על חייל משוחרר ממלחמת ויאטנאם העובד במשמרות לילה מדכאות כנהג מוניות ומחליט להילחם בפשע. "טקסי בניו יורק (2004) "Taxi in New-York", הוא קומדיית פעולה על נהגת מונית מיומנת ההופכת לאשת חוק בעקבות מפגש עם שוטר חסר ביטחון. הסרט "הנוסע" (2004) "Collateral", מספר על נהג מונית שחוק, שחייו משתנים כאשר עולה למונית רוצח מקצועי המאיים עליו לשמש לו כנהג לביצוע סדרת משימות חיסול.

ספורט מנועי

מרוצי מכוניות,  ובעיקר הרפתקניים, שימשו מקור השראה לתסריטים. בהשראת מרוץ המכוניות הגדול משנת 1908 הופק סרט הרפתקאות קומי ורומנטי בשם "מרוץ המכוניות הגדול" "The Great Race" (1965), בכיכובם של ג'ק למון, טוני קרטיס ונטלי ווד. בהשראת מרוץ הרפתקני, עממי וצבעוני מחוף אל חוף בארה"ב הופקו מספר סרטים -  (1976( "Cannonball",  "מירוץ מחוף לחוף" "The CannonBall Run" (1981), ובשנת 2004 סרט בשם "הבריחה הגדולה - אירופה 2004" The Great Escape Cannonball Run Europe 2004"". הסרט מספר את סיפורו של מרוץ בו השתתפו למעלה מ - 70 דגמי מכוניות שהתחרו ברחבי אירופה על מסלול של 4,800 קילומטרים.

יצירתיות וכוחות על טבעיים

"צ'יטי צ'יטי בנג בנג" "Chitty Chitty Bang Bang" (1968), הוא פנטזיה מוסיקלית על מכונית מופלאה שהמציא פרופסור תמהוני. המכונית מסוגלת, בין השאר, לטוס באוויר ולשוט במים, והיא עוברת עם נוסעיה מסע הרפתקאות ובריחה מממשלה דמיונית החושקת במכונית וזוממת לקחת אותה. בסרטו החביב של סטיבן שפילברג "אי.טי." "E.T.-The Extra-Terrestrial" (1982), מתנהל מרדף אופניים במהלכו האופניים הנרדפות נהנות מכוחות על-טבעיים ומרחפות באוויר. בסדרת הסרטים ג'יימס בונד, מצויד המרגל יפה התואר במכוניות משוכללות המסוגלות לשוט, לדאות, לירות, ולבצע פעלולים מפתיעים. "סיפור בזיג זג" "Zig Zag Story" (1982), הוא סרט צרפתי משעשע ומקורי שעלילתו מתגבשת מצירופי מקרים בלתי מכוונים בחייהם של גיבוריו העירוניים. פקקי תנועה ומפגשים אקראיים ברחובות, הם חלק מהנסיבות המקריות במתווה העלילה המטורפת.

התחבורה בראי הסרטים

אם בוחנים העדפות תרבותיות לפי האשליות שמציגים סרטים שוברי קופות בהם התחבורה היא שחקן מפתח, משתקפות משאלות סמויות להשתחרר מכבלים חברתיים. כנראה שבסתר לבם, רבים יתלהבו לשבור את כללי התנועה, לנסוע במהירויות גבוהות ומסוכנות, לבצע פניות חדות ועוצרות נשימה, להתחמק מניידות משטרה הרודפות אחריהם ולגרום הרס סביבתי, התנגשויות במשאיות אשפה, התהפכויות של ג'יפים מתעופפים, או לנפץ דוכני אבטיחים. אחרים יעדיפו דווקא לרדוף אחרי עבריינים או מטורפים נמלטים, להפעיל כוחות על-טבעיים וטכנולוגיות דמיוניות המסוגלות להפוך כלי תחבורה לסירות, רחפות, מסוקים או כלי לחימה, ולהשכין צדק בעולם האכזר.

ההשתקפות הניבטת מעולם התסריטים מציפה את ההבחנה כי שורשיה של התחבורה הפיזית בגורמי הנעה רגשיים עמוקים. תחבורה ותנועה אנושית הן לא רק חיפוש אחר מקורות מחייה או מטרות חיצוניות, הן גם חיפוש עצמי פנימי. תנועה היא לעיתים בריחה - בריחה מחיי שגרה שוחקים, מחברה מעיקה, ממסגרת חינוכית, ממשרה משעממת, מבוס לוחץ, מהורים כפייתיים, מכלא מדכא, או בריחה עם אהוב בחיפוש אחר עולמות חדשים. לפעמים תחבורה היא רדיפה - רדיפה אחר אושר, אחר אהוב שברח או נעלם, אחר פושע נמלט, קלגס הראוי לגמול, או מטורף מסוכן. התחבורה המנועית מביעה רצון להפעיל כוחות על-טבעיים, המסוגלים להניע את בני האדם מהר יותר, רחוק יותר, חד יותר וגבוה יותר מכוח שריריהם, ובעיקר מכוחם של אחרים. אחד המניעים הרגשיים לתנועה האנושית הפיזית משתקף מהשיר הקלאסי "אי-שם מעבר לקשת" מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ", המתאר מסע הרפתקאות רגלי דמיוני שהוא חיפוש וגיבוש זהות עצמית פנימית של גיבורי המסע: "אי-שם מעבר לקשת השמיים כחולים והחלומות שאתה מעז לחלום באמת מתגשמים."


תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

 

Re: תחבורה מהסרטים מאת: מאמר מערכת

1

נעם  

( 2007-04-15 13:37:35)

בתגובה ל

סקירה יפה ומעניינת!

כחובב של שתי הדיסציפלינות (קולנוע ותחבורה), שמחתי למצוא מאמר אחד המשלב ביניהן. העיסוק שלי
בשני התחומים רחוק מלהיות מקצועי או אקדמי, וניתן להגדיר ההתעניינות שאני מגלה בהם כתחביב
בלבד, ועל כן מאמרים או סקירות מסוג זה הם בהחלט מציאה עבורי. מנקודת המבט הזאת אני מתרשם
שבספרות המקצועית ובמדיה אין התייחסות מספקת לשילוב של השנים, ואם יש כזאת, לא נחשפתי אליה.
זאת, למרות שכמעט ואין סרט קולנוע שלא מכיל סצינת נסיעה / תנועה באמצעי תחבורה כלשהו, בין אם
זה למטרות מעבר טריוויאלי ממקום למקום, או למטרות תיירות, עבודה, בריחה ממשהו, רדיפה אחר
משהו, נדודים, או סתם נסיעה לשם נסיעה, וכן הלאה וכן הלאה. כמו שכתבת, במקרים רבים, כלי הרכב גם
הוא שחקן בסרט, שחקן שאינו מדבר אמנם, אך "אומר את שלו" באמצעים רבים ומגוונים, ובעל נוכחות
רבה, לעתים דומיננטית, בסרט. אני לא אכנס לדוגמאות מהסרטים לכל הרעיונות והסצינות שעולים לי
עכשיו בראש, ודיון על משמעותם, כי לא יהיה לזה סוף, אבל אשמח מאד אם יתפתח כאן דיון על נושאים
ספציפיים שנציג אנחנו ואנשים שיצטרפו, בתקוה, לדיון.

אני מוכן להציע נושא ראשון כזה: המסרים שבסרטי המשאיות האמריקניים של שנות השבעים - ציינת
במאמר את אחד הסרטים הבולטים בזרם הזה - "השיירה" עם אלי מקגרו וכריס כריסטופרסון, אבל היה
חסר לי דוקא "דוּאל", הקלאסי בעיני, של סטיבן ספילברג, על נהג משאית עלום פנים ושם, הרודף, לאורך
כל הסרט, אחר מכונית קטנה נהוגה בידי השחקן דניס וויבר (השוטר מקלאוד מסדרת המשטרה בשם זה),
בגלל ש"העיז" לחתוך אותו או לעקוף אותו (אני כבר לא זוכר). מעבר לאקשן המצוין ולמתח הבלתי פוסק,
מהווה הסרט הזה, בעיני, משל חריף למשחקי הכוחות בטבע ובחברה האנושית: גדולים מול קטנים,
שולטים מול נשלטים, כבדים ואימתניים מול מהירים וזריזים - מי צודק? מי ´לוקח´? והאם הצודק תמיד
לוקח, או שזה כך רק בהוליווד? ולמה האהדה שלנו הולכת תמיד לקטן, לחלש ולאנדרדוג, או שהיא הולכת
למי שיוצר הסרט רוצה שתלך? וכן הלאה. גם ב"שוגרלנד אקספרס" שציינת, מעורבות, למיטב זכרוני,
משאיות, שבסרט הזה מסמלות דוקא את החלצותם של "אבירי הדרכים" הגדולים והכבדים לעזרת
הפרוטגוניסטים פורעי החוק אך האהודים (הזוג הבורח), וכנגד נציגי הממסד האטום, המרובע וחסר הרגש -
מכוניות המשטרה הרבות, שלמרות קוטנן וזריזותן, יוצאות מהר מאד, בעזרתן של המשאיות המגושמות
לכאורה, מן ´המשחק´, ומסיימות את הופעתן הקצרה ערומות זו על גבי זאת או הפוכות או בוערות בתעלות
בצדי הדרכים, קורבנות לתעתועי הנמלטים ולחצי הלעג של הצופים המאושרים. יש לי עוד כמה דוגמאות
לרעיונות האלה, אשמור אותן להמשך הדיון.

 

הגב להודעה זו

 

Re: תחבורה מהסרטים מאת: מאמר מערכת

2

ירון  

( 2007-04-17 11:08:34)

בתגובה לנעם, ( 1 )

לי יש שאלות אחרות:

האם המרדפים בסרטים גורמים לנהיגה פרועה, או שאנשים מבחינים בין האשליה בסרטים לבין המציאות?

אם סרטים משפיעים על הנהיגה אולי צריך לצנזר אותם, ואם הם לא משפיעים, אולי גם אין השפעה
לתשדירי הבטיחות?

 

הגב להודעה זו

 

אם הכל היה ברור כל כך...

3

נעם  

( 2007-04-18 16:12:26)

בתגובה לירון, ( 2 )

סרטים משפיעים על תרבות הנהיגה של הצופים, אין ספק בכך. אם הם היו המשפיע היחיד, כבר
מזמן היו צריכים לצנזר אותם. אבל מכיוון שעד היום לא הוכח קשר ישיר ובלעדי בין סצינת
מרדף מסוכן או נהיגה פרועה שנחזתה בסרט כלשהו לבין התנהגות פרועה של נהג על הכביש
(שאולי גרמה גם לתאונת דרכים), אין טעם להשמיט מ- או לא לכלול בסרטים סצינות כאלה, כשם
שלא עושים זאת עם סצינות שוד, רצח, אונס ושאר רעות חולות. נהיגה פרועה היא התנהגות
עבריינית לכל דבר, ונגרמת ממכלול של גורמים, שהשפעת הקולנוע היא, לעניות דעתי הלא
מקצועית, מהיותר זניחות ולא משמעותיות שבהם.

כל זה לא אומר שבגלל האפקטיביות הנמוכה של סרטים על התנהגות הנהג, יש לבטל לכן את הצד
החיובי של המשוואה, כלומר, להפסיק להפיק ולשדר תשדירי בטיחות. יש להרבות באלה ככל
האפשר, כבכל אמצעי הסברה לגיטימי אחר, כדי לחנך את הנהגים לנהיגה זהירה ובטוחה. אני לא
בטוח שתשדירי ההפחדה, הנתפסים כ"מילה האחרונה" של תשדירי הבטיחות, הם היעילים ביותר,
אם כי הסטטיסטיקות בבריטניה הראו ירידה במספר התאונות הקשות לאחר שהוחל שם בקמפיין
מסיבי של תשדירים מסוג זה.

 

הגב להודעה זו

תחבורה וחברה -אודות -צור קשר -פורום -אימגו
חברת השמה -תעודות סל -פרחים -hotel tel aviv -נכות כללית