קבוצות מיעוט בעלות עניין ממוקד ומשותף, נוטות להתגבש או להתארגן כדי לקדם את ענייניהן הצרים - למשל עניינים מקומיים, כלכליים או ערכיים. בעלי העניינים המיוחדים שואפים להטות החלטות מדיניות ושלטוניות לטובתם, פעמים רבות על חשבון ציבור רחב חסר מיקוד וגיבוש. בעלי העניינים המיוחדים משפיעים גם על ניהול התחבורה.
אחת החולשות של התחבורה הציבורית לעומת זו הפרטית נובעת מהכורח של משתמשי התחבורה הציבורית לוותר על חלק מהפרטיות שלהם ולחלוק נסיעה עם ציבור זר ולא מוכר, לעיתים בתנאי דוחק. אירועים של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בדרגות שונות העולים כדי השפלה, אינם נדירים בתחבורה הציבורית. כיצד מתמודדים עם התופעה?
ניתן להגדיר סובסידיה כ-"מס שלילי" המוחזר לאזרחים באמצעות הוזלת מצרכים או שירותים שמדיניות ציבורית חפצה בהוזלתם. כיצד קורה – בניגוד לעקרונות מיסוי סוציאליים - שסובסידיות לתחבורה ציבורית מיטיבות עם המבוססים ומפלות לרעה את חסרי האמצעים.
פתרון לבעיות החמורות הצפויות להתעורר כתוצאה מ-"התפוצצות" צי כלי הרכב בעולם, יכול להימצא על ידי שינוי תפיסות מדיניות ומסחריות מסורתיות, וזניחת התפיסה המספקת תפנוקי רכב פרטי בר השגה לכל.
החברה בת ימינו ניידת ותלויה בתחבורה מנועית, הנדרשת לכל פרט על מנת לנהל חיים מספקים ולהיות מעורב בחיי חברה וקהילה. כאשר אנשים המורגלים לעשות שימוש תדיר ושגרתי ברכב פרטי נאלצים לוותר על הנהיגה עלולים להיווצר משברים המעידים על מקומו של הרכב בחיי האדם.
דומה כי בעיית התנועה הנפוצה ביותר היא בעיית המחסור במשאבי תנועה ותחבורה, אשר בא לידי ביטוי כגודש תנועה - כאשר קיים מחסור בנפח דרכים, או כמחסור במקומות חנייה.
ברחבי העולם פועלים יזמים רבים ומפתחי טכנולוגיות חדשניות, המבקשים לשנות את ארכיטקטורות התחבורה השולטות, ולהחליפן בצורות יעילות ונעלות מהם, אך החדשנים מתקשים להתגבר על כוחות המשיכה החזקים המקבעים את שיווי המשקל הקיים.

